הבדל אידיאלי

(מתוך מאמרו של בעל הסולם "גלות וגאולה" - "גלות וגאולה")


ההבדל בין אידיאלים חילוניים לדתיים.


מקור האידיאל החילוני בא מהאנושות (אנושית) ולכן הוא (אידיאל זה) אינו יכול להתעלות מעל האדם *.


אבל זה לא כל כך (במקרה של) רעיון דתי, שמקורו הוא הבורא. והיא יכולה להתרומם מעל האדם.


כי בסיס האידיאל החילוני הוא המשמעות והמחיר של איך אדם ומעשיו נראים בעיני הבריאה (האחרים). ולמרות העובדה שלפעמים (אדם) ביזה את עצמו בעיני דורו, הוא עדיין מסתמך על דורות אחרים (על הכרתם). ובכל מקרה, הוא יקר לאדם כאבן יקרה ומזין אותו למרות ש (עכשיו) אף אחד לא יודע עליו (ועל מעשיו) ואף אחד לא מעריך אותם.


אבל זה לא המקרה של רעיון דתי, שהבסיס שלו הוא איך (אדם) נראה בעיני הבורא. ולכן רעיון זה יכול להתרומם מעל האדם.


וכך היה בתקופת הגלות שלנו - בקרב עמי העולם. כל עוד הלכנו בדרך התורה **, היינו בטוחים. אחרי הכל, ידוע לכל העמים שאנחנו האנשים המפותחים ביותר והם רוצים לשתף איתנו פעולה כדי לנצל אותנו - כל אחד לפי מידת הרצונות האגואיסטיים שלו. עם זאת, היה לנו כוח רב בקרב העמים - כזה שאחרי כל הניצול (מצדנו), עדיין יש לנו "מנה" נפלאה וגדולה לתושבי כדור הארץ.


אולם בשל השלכת (מעצמנו) מעול התורה ובמאמץ לתת חופש לכוונות אנוכיות רעות, איבדנו (אנחנו) את תכלית החיים, שהיא שירות הבורא. אחרי הכל, המטרה הנעלה הוחלפה באידיאלים אנוכיים של חיים יפים.


כך או אחרת, כל אלה שזכו בעושר שמים להם למטרה את היופי והשלמות (של החיים). ובמקום הדרך (האם) אדם דתי, מוציא עודף הון על צדקה ומעשים טובים, על סידור ישיבות ואינטרסים ציבוריים אחרים ... הם הולכים בדרך האנוכיות ובזבזים את עושרם ל"חיים יפים " - לאוכל ומשקאות, לתלבושות ולקישוטים ושווים לשכבות הגבוהות ביותר באומה שלהם. וכוונת מילותי אלה אינה אלא להראות שהתורה וחוקי ההתפתחות הטבעית הולכים יד ביד באחדות מדהימה. לפיכך, כל הדברים הרעים שהיו לנו במצב גלותנו קרו בשל העובדה ששינינו את התורה. ואם היינו שומרים על מצוות התורה, אז שום דבר רע לא יקרה לנו ...


הערות:

* תחת "אנושי" ו"אנושיות "יש להניח" על טבע האדם, התכונות וההרגלים האנושיים ";

** ללכת בדרך התורה פירושו יותר משמירת מצוות ולימוד. מדובר במוטיבציה "למען הבורא";

************ כמה מילים מאת כותב התרגום. בעת קריאת המאמר אפשר להתרשם שבעל הסולם מפשט מאוד, ומעביר את האשמה לצרותינו על מי שלא שומרים על התורה ומציגים הקבלה ברורה בין שבירת התורה לפורענות חומרית ... אך מי שמכיר את יצירותיו של רבניה אשלג יודע שרבים מחוקי הברזל של היקום נגזרים בהם. בפרט, העובדה ש"הדג נרקב מהראש "ואם המנהיגים הרוחניים של העם היהודי" מייבשים את התורה ", אז מכחישי התורה עולים בישראל, ועמי העולם מתחילים לדכא את ישראל, וביניהם משחתים ונבלים עולים. כלומר, הסדר שונה, ואינני יודע מדוע בעל הסולם אומר זאת כך - הסיבה היחידה לכך היא שמילים אלו מופנות למי שטרם שקוע מספיק במעמקי חכמת הקבלה. זה דומה לאופן בו רבינו מדבר פה ושם על חופש בחירה, ובמקומות אחרים הוא מבהיר שזה לא קיים.


**************

טקסט מקורי:

הרב יהודה אשלגהגלות והגאולההבחן בין אידאל חילוני לאידאל דתיאידיאל חילוני מקורו יוצא מהאנושיות, על כן אין ולאנול ממומי. מה שלא כן אידאה דתית שמקורה בהשי"ת, יכול לרומם עצמי ממעל לכל האנושיות.


כי הבסיס של אידיאל חילוני הוא השוויה - והמחיר של התפארת מן האדם ומשהו כדי להתגבר על בני הבריות, ועוד על פי שלפעמים מתבזה בעיני דורו, מכל מקום נסמך על דורות אחרות, ועל כל פנים דבר יקר הוא לו, כמו אבן טובה, המזינה את בעליה הרבה. , אף-על-פי שרה בן אדם לא יודע ממנה, ואינו מוקירה.


מה שאין כן אידיאה דתית הרי הבסיס שלה הוא התפארת בעיני ה ', ועל כן כן בעל אידיאה דתית יכול לרומם עצמו ממעל לאנושיות.תוכן בין המשתנים בתוך גלותינו: כל עוד שהלכנו מבכי התורה, היינו נשמרים, דברים כאלה ידוע לכל האומות, אשר אנו עם מפותח ביותר, וחפצים בשיתופינו עמהם, אלא שמנצלים אותנו, כל אחד לפי התאוה האנכיית. אולם כח רב היה לנו בכל האמנות אשר אחר כל הניצול - נשאר לנו עדיין מנה יפה, גדולה מלאזרחי הארץ.


אולם בסיבת פורקי עול התורה, ובשאיפתם לתת חופש לזממם האנכיי, הרי אבדו את המטרה של החיים, דהיינו, עבודת השי"ת. ומתוך שהמטרה נשגבה, החליפו על מטרות אנוכיות של חיים חיים.


ממילא כל מי שזכה להון, הרי מעלה את המטרה שלו בכל הידור ויופי. ובמקום שהאיש הדתי, פיזר את העודף הכלכלי שלו, על צדקה ומעשים טובים, והעמדת ישיבות וכדומה, על צרכים כלליים. הלכו הם האנוכיים, ופיזרו את העודף שלהם. על יופי החיים: על אכילה ושתיה, הלבשה ותכשיטים והשתוו לרמי המעלה שבאותה האומה.וכוונתי בדברים אלה, בכלל אלא להראות, אשר התורה, וחוק התפתחות הטבע, אפילו גם עם הגורל הבית - הולכים יד ביד באחדות נפלאה. שניהם מהמקרים הרעים, מצב הגלותי, שיש לנו לספר הרבה מימי גלותינו - כולם היו מסבות המעל שמעלנו בתורה. אם היינו נשמרים במצוות התורה, לא היה קורה לנו כל רע ח"ו.